בין המצרים- שלשה שבועות משבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב. נקראים כך, על שם הפסוק במגילת איכה- 'כל רודפיה השיגוה בין המצרים', כלומר, במקום צר, ממנו לא ניתן היה להתחמק ולברוח.בימים אלו נוהגים שלא לשמוע שירים המלווים בכלי נגינה (אפשר מוזיקה ווקאלית), שלא להתחתן, ויש שאינם מסתפרים ומתגלחים בכל התקופה הזו.מלחמת לבנון השנייה פרצה בשבעה עשר בתמוז, ויש שהציעו לקרוא לה 'מלחמת בין המצרים'.
תשעת הימים- הימים שמראש חודש אב ועד תשעה באב. מנהג האשכנזים, שלא לכבס מראש חודש עד אחרי תשעה באב. לא קונים דברים חדשים, ולא עושים דברים הגורמים לשמחה. נמנעים מלרחוץ בים ובבריכה, ומהשתכשכות באמבט, כיון שזו רחיצה המוגדרת, רחיצה של תענוג.חודש אב נחשב לחודש בו אין מזל טוב לעם ישראל.
תשעה באב- יום צום שנקבע לדורות, על חורבן שני בתי המקדש בתאריך זה. לפי המסורת, תשעה באב היה היום בו חזרו המרגלים ששלחו בני ישראל ממדבר סיני לארץ כנען, והוציאו את דיבת הארץ רעה. דיווח המרגלים גרם לאי רצון ולפחד בקרב בני ישראל ול"בכי". בעקבות כך, אמר האלוקים- אתם בכיתם בכייה של חינם, אתם תבכו בכייה לדורות". מאז, תשעה באב הוא תאריך של צער ואבל לאומי.בניגוד לשאר הצומות, צום זה מתחיל מהלילה שלפניו, כמו ביום הכיפורים.
ארוחה מפסקת- הארוחה האחרונה לפני הצום. בניגוד לסעודה המפסקת בערב יום הכיפורים, בערב תשעה באב, אוכלים ארוחה המורכבת מלחם וביצה קשה, שהם מאכל אבלים. יש שטובלים את הלחם והביצה במעט אפר, על פי הפסוק המתאר את תלאות הגולים מירושלים- 'ויגרס בחצץ שיניו'.
חמשה עינויים- הצום בתשעה באב כולל הימנעות מחמשה דברים. אוכל, שתייה, רחיצה, נעילת נעלי עור, קיום יחסים. הימנעות זו מוגדרת 'חמשה עינויים'. גם כשהולכים לישון, ממעטים את ההנאה, כמו שינה ללא כר. בהלכה נאמר, כי היו ששמו אבן תחת לראשם, כדי להוסיף בצער ובביטוי האבל על החורבן.
מגילת איכה- נכתבה בידי ירמיהו הנביא בזמן החורבן הבית הראשון בידי הבבלים. מתארת את מוראות המצור, החורבן והגלות. נקראת בבתי הכנסת בליל תשעה באב, ויש שקוראים אותה גם ביום תשעה באב.
קינות- פיוטים שנכתבו במהלך השנים, ומתארים ארועים קשים שקרו לעם ישראל. רוב הקינות עוסקות בתיאור החורבן. בעדות אשכנז, התקבלו קינות המתארות גם את הפרעות בתקופת מסעי הצלב. בשנים האחרונות חוברו גם קינות, המתארות את השואה.הקינות נאמרות בקול בכי, בליל תשעה באב אחר קריאת מגילת איכה, ובבוקר אחר תפילת שחרית.
ישיבה על הארץ- בתשעה באב יושבים על הארץ, או על כסא נמוך מגובה 30 ס"מ כמנהג אבלים, עד הצהריים.
הנחת תפילין בתשעה באב- בניגוד לשאר ימות השנה, לא מניחים תפילין ולא מתעטפים בטלית בתשעה באב בבוקר כסימן לאבל. אחר הצהריים מניחים תפילין ומתעטפים בטלית, בתפילת מנחה.
מנהגי עידוד- נוהגים לסדר את הבית רק בצהרי תשעה באב, בירושלים היה נהוג לסייד בצהרי תשעה באב את החצרות, כהכנה לביאת המשיח.
זכר לחורבן- מאז החורבן והגלות, נוהגים לעשות בבית מעשה שיזכיר כל הזמן את החורבן, ואת העובדה כי בית המקדש לא נבנה עדיין, על ידי השארת ריבוע לא מסויד מול הכניסה לבית, בגודל של חצי מטר על חצי מטר.
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה שיהיה לכולנו צום מועילהרב אוריאל
| |
חיפה |
ת"א |
ירושלים |
| תחילת הצום |
19:47 |
19:46 |
19:49 |
| סיום הצום |
20:17 |
20:16 |
20:13 |
זמני תפילות בבית הכנסת במכללת אורט בראודה בתשעה באב:
יום ב', ח' באב, 19.07.10 :
מנחה- 19:25
ערבית וקריאת מגילת איכה: 20:00
יום ג', ט' באב, 20.07.10: שחרית וקינות- 08:00
מנחה- 19:15
|
